המשך מצגת סופית דורון קופמן

מצגת סיום דורון קופמן

הצעה לשיקום שכונה-עכו העתיקה

רוח המקום- PLACE MAKING-מצגת

Broadacre City - Frank Lloyd Wright-חזון הדצנטרליזציה של העיר

פרנק לויד רייט, אחד מהאדריכלים הגדולים של תחילת המאה ה-20, בעל השפעה אדירה בתחום התכנון והאדריכלות.

עיר העתיד עפ"י רייט היתה מבוססת בדומה למתכננים אחרים של המאה ה-20 על הטכנולוגיה, והקידמה שהביאה עימה המהפכה התעשייתית. אולם, שלא כאחרים טען רייט, כי ערים צפופות אינם ראויות למגורים ועל האדם לחזור אל האדמה והמרחב. עיר העתיד של רייט כונתה לפיכך BROADACRE או בתרגום חופשי האייקר הרחב.

עיר העתיד שתכנן היתה מבוססת על פיזור חוות בודדים, בהן כל משק בית קיבל שטח של כ-4דונם (=אקר) בו יצר בעצמו את מזונו. הטכנולוגיה העתידית בשירות האדם נועדה להקל עליו את החיים בחווה. השירותים, המסחר ועסקי ומבני הציבור היו פזורים והוצמדו לאורך צירי התנועה.

התכנון העירוני התבסס על המכונית, כאשר הכבישים והמחלפים היו יצירות אדריכליות בפני עצמן.

רייט פיתח תוכנית כוללת לקהילות אידאליות המרוחקות מהערים הגדולות. היה זה חזון אוטופי ששילב רעיונות חברתיים עם התייחסות לטכנולוגיה – מכונית, תקשורת וכוח חשמל.

זוהי עיר ללא חלוקה ברורה לאזורים, וללא מרכז. חברות כלכליות, בתי ספר, בתי חרושת, משרדים, שווקים, תאטרון וכנסייה, מפוזרים ברחבי העיר. ההבחנה בין עיר וכפר אינה קיימת כאן. רייט נזהר לא ליצור נקודת מוקד אחת לחיי הקהילה, נקודה אשר עלולה לפגוע ב"מרכז האמיתי" – הבית הפרטי שבו מתרכזים חיי היומיום. רייט אשר ראה במכונית הפרטית אמצעי שליטה בזמן ובמרחב, בנה עיר אידאלית למכוניות. כביש מהיר המאפשר נסיעה קלה לכל כיוון, מקשר בין בתי החווה הקטנים. מגדלים המפוזרים בנוף העירוני מהווים נקודות ציון חזותיות המקלות על התמצאות בה.מקומות חנייה מועטים נמצאים באזורי מרכזי-הקניות. רייט לא חזה את העומס שייווצר בעורקי התחבורה. הוא טען שבזמנינו, כאשר מכוניות, מטוסים ואמצעי תקשורת אלקטרוניים הם בנמצא, אין עוד צורך לקבץ אנשים יחד בעיר, כי אין הכרח שיהיו יחד. זאת, בניגוד לדעת הפילוסוף והמחנך דיואי(Dewy) , אשר דחה בתוקף את הרעיון שהצורות המכניות של התקשורת, יכולות להחליף קשר פנים אל פנים, כבסיס לקיום דמוקרטי באושר.

אין בעיר ברודאיקר בתים זהים. הסטנדרטיזציה המאפיינת את המודרניזם אינה יוצרת דגם שחוזר על עצמו, אלא מאפשרת ביטוי אסתטי אינדבידואלי. היא מתבטאת בבניית חלקי בנייה מראש, שניתן באמצעותם להגיע לאיכות וגיוון. אין בעיר כיכרות ציבוריות. הרחוב הופך לכביש שהוא לגבי רייט מונומנט, אמצעי לייפוי העיר, המשתלב היטב בנוף. מרכזי מסחר הם אלמנטים חיוניים של העיר ברודאקר, אשר לצדם ממוקמים מקומות בידור ופנאי, בתי קפה ותאטראות. התעשייה של העיר מרוכזת לאורך הכבישים המהירים העיקריים.העיר ברואדאיקר שאותה תכנן רייט כעיר העתיד, תהיה, כפי שהתבטא, בכל מקום ובשום מקום. הדמיון שלה למה שאנו מכנים "עיר", הוא קלוש מאוד. רייט סבר שהעיר במתכונתה המוכרת, באופן בלתי נמנע, תיעלם. מסיבה זו, יהיה הוגן לראות בו אנטי-אורבניסט, למרות שטען שהוא מנסה לשפר ערים. למעשה, הוא ניסה לשפר את העיר בהפיכתה לעיר שאינה עיר.תוכנית העיר ברודאקר אף פעם לא מומשה במקום כלשהו, אך בישרה את הדצנטרליזציה של העיר האמריקנית אחרי מלחמת העולם השנייה, ואת ההגשמה הבינלאומית של רעיון הפרברים. רייט חזה את מיקום מרכז הקניות מחוץ לעיר, כעשרים שנה לפני שהחל באמריקה.

The image of the city - Kevin Lynch 1960

ק. לינץ' היה אחד מהאדריכלים ומתכנני הערים החשובים במאה ה-20. בסיפרו הנ"ל חקר את חזות העיר, דמותה ומשמעותה בעבור מבקריה והמתגוררים בה. מחקרו עסק בברור השאלה: מה בסביבה הבנויה בעל חשיבות בעיני האנשים החיים בה. העיר נתפשת בעינינו כסביבה בנויה, אולם בכל רגע נתון, יש בה יותר משהעין יכולה לראות והאוזן יכולה לשמוע. דבר אינו נחווה בפני עצמו, אלא תמיד באינטראקציה עם סביבתו, ברצף של ארועים וזכרונות.

בכדי להבין את מערך העיר ותמונתה אנשים יוצרים לעצמם "מפה מנטלית", המהווה רשת של אלמנטים מוגדרים:

1. paths-אלה הם ערוצי התנועה למיניהם, כגון: כבישים, מסילות, מדרכות.

2. edges-אלמנטים קוויים שאינם ערוצי תנועה, כגון: חומות, קו החוף.

3. districts- אזורים מוגדרים בעיר, שלהם מאפיינים יחודיים המבחינים אותם מסביבתם כגון: שכונה עשירה.

4. nodes- נקודות התרחשות אסטרטגיות, בהן מתרחשת כניסה ויציאה אינטסיבית של אנשים ומתרכז בהן עניין מיוחד כגון: צומת סואן, מרכז עירוני.

5. Landmarks-אוביקטים פיזיים המשמשים כנקודות ציון מיוחדת: חנות, בי"ס, פסל, הר.

לינץ' טבע את המונחים הבאים בהקשר העירוני:
1. Legibility- נהירות המקום. זהו קונספט המבטא את הקלות שבה אנשים מבינים את מערך המקום שבו הם נמצאים.
2. Imageability-היכולת ליצור את תמונת המקום בתודעה. ככל שמקומות מדורגים גבוה בסולם זה התמונה הנוצרת בתפישת החיים בה חיה יותר. התבנית שלהם ברורה יותר, האלמנטים שלה מובחנים בקלות רבה יותר וזהויות מקומות שונים בה נבדלים בקלות אלה מאלה.

מחקרו של לינץ' נערך ב-3 ערים גדולות בארה"ב: בוסטון, לוס אנג'לס וג'רסי סיטי. בין ממצאין החשובים: אנשים סוטים מדרכם על מנת לעבור באזורים מענינים יותר, בהם חלה התרחשות. רוב האנשים הזכירו מים וצמחיה בהקשר של הנאה, ובעיות התמצאות קושרו לחוסר זהות, גבולות בלתי מוגדרים, ודו משמעויות.
הממצאים הושגו לאחר ניתוח מפות מנטליות של האלמנטים הנ"ל. כדוגמא נביא כאן את ניתוחו של לינץ' לבוסטון בצד מפת הרחובות הגאוגרפית של אותו אזור:

ניתן לראות בברור היכן ממוקמים האזורים המובחנים של העיר, מהם ערוצי התנועה והנקודות האסטרטגיות במפה במנטלית לעומת המפה הגאוגרפית בה לכל המקומות משמעות זהה.